תשובה לדוגמה בהלכות מקוואות

שאלה בהלכות מקוואות: מתוך מבחני הרבנות

א. פסול שאובין האם הינו מהתורה או מדרבנן, הבא ראיות לכל שיטה, והנפק"מ לדינא,
ומה פסקו השולחן ערוך והרמ"א?
ב. מה הדין לטבול בבריכת שחיה בזמננו, האם עלתה לה טבילה, נמק.

תשובת הרב אלחרר 

א.
מקור : בתורת כהנים דרשו אילו אמר מקוה מים יהיה טהור יכול אפילו מלא בכתפו ועשה
מקוה בתחילה יהיה טהור תלמוד לומר"מעין" מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים. אי
מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם אף מקוה שאין בו תפיסת ידי אדם,

יצא המניח קנקנים בראש הגג לנגבם ונתמלאו מים תלמוד לומר בור.
ובגמרא בב"ק דף סז א: שאני שאיבה דמדרבנן היא.
הבית יוסף הביא מחלוקת ואת שיטות הראשונים בגדר איסור זה:
שיטה ראשונה- ר"י תוס'; [פסחים יז], רמב"ם, רמב"ן רשב"א – אפילו כולו שאוב כשר
מדאורייתא ומה שכתוב בתורת כהנים הינו אסמכתא. וראייתם מהגמרא בפסחים, דמשקה
בית מטבחייא חזו להטביל בהם מחטים, ומשמע שם שהיו שאובין. .ועוד ראיה מהתוספתא
שמקוה שהניחו ריקן ומצאן מלא -כשר, והטעם הינו משום שזה ספק דרבנן ולקולא, שאם
פסול שאובין היה מהתורה לא היו מקלים.
שיטה שנייה – רש"י ,רשב"ם ,ר"ת והרשב"ם – כל שרובו שאוב אסור מהתורה ורק במיעוטו
הפסול מדרבנן.
שיטה שלישית – דעת הראב"ד– אם נתמלא המקווה בצינור שאין בו תפיסת ידי אדם,
שמאליהם נתמלאו ולא נשאבו -מדרבנן, אבל אם מלא בכתף [היינו בממש בדלי וכיו"ב] פסול
מדאורייתא.
שיטה רביעית – דעת הר"ש – שאוב ע"י דבר המקבל טומאה פסול מהתורה מדין הויתו ע"י
טומאה, אבל שאוב ע"י דבר שאינו מקבל טומאה אפילו כולו שאוב אסור מדרבנן .
להלכה פסק בשולחן ערוך בסעיף ג';: ארבעים סאה שאמרו, צריך שלא יהיו שאובים, שאם
הם שאובים, פסולים.
הרמ"א פסק: ואם כל המקוה הוא שאובין פסול, מן התורה, וספיקא לחומרה, אבל אם רוב
המקוה כשר והמיעוט הוא שאובין אינו אלה מדרבנן וספיקא לקולא.
וכתב הש"ך בס"ק יז ביאר שנראה ששיטת השולחן ערוך וכדברי הרמב"ם שכולו שאוב
מדרבנן, כדמוכח מסעיף נג לגבי השקת מקוה שאוב לכשר.

ודברי הרמ"א הינם כשיטת רש"י וסיעתו שרוב שאוב הינו פסול מן התורה.

תשובה ב'

לגבי אשה שטבלה בבריכה יש לדון בכמה דברים
1- פסול שאיבה מדאורייתא או מדרבנן.
2- מהיכן מגיעים המים לבריכה במשאבות
כבר ביארנו בסעיף א שפסול שאוב לדעת השולחן ערוך הינו מדרבנן ולדעת הרמ"א
ברובו הינו מין התורה ולכן לא עלתה לאשה זו טבילה מן התורה לרמ"א ולשולחן ערוך
עלתה לה ומדרבנן לא עלה לה וידוע מה שכתב הבית יוסף שבמקוואות אנו חוששים לכל
הדעות משום שטהרתן של ישראל תלויה בזה,
בנוסף יש לדעת, שמים המגעים לבריכת שחייה דרך צנרת עירונית הרי הם שאובים
מכיוון שבצנרת יש בית קיבול של יותר מג' לוגין כגון בשעון או בצנרת כפופה, בנוסף גם
אם המים המגיעים לבריכה אינן שאובים קיים בכל בריכה משאבה השואבת את המים
חוץ לבריכה לכלי המסננן את המים ופוסל אותם משום שאובין.
אולם יש לציין שאם היתה טובלת בים או בנהר בזה עלתה לה טבילה כמבואר במשנה
כל הימים מטהרים וכו'.

בברכת יגדיל תורה ויאדיר, בהצלחה רבה ארז אלחרר לימודי דעת