האם מי שעשה עירוב תבשילין יכול לנהוג כרגיל ולבשל לשבת וכדו' עד סמוך לשקיעה?

האם מי שעשה עירוב תבשילין יכול לנהוג כרגיל ולבשל לשבת וכדו' עד סמוך לשקיעה?

שאלה אקטואלית ומרתקת שעלתה על שולחנם של רבני לימודי דעת.

השנה ראש השנה חל בימים חמישי ושישי, כאשר מיום שני של ראש השנה אנחנו נכנסים ישירות לשבת.

לצורך כך אנחנו עושים 'עירוב תבשילין' בערב יום טוב, המתיר לנו לעשות הכנות של בישול אפייה וכדו' מיום טוב לשבת.

השאלה היא, א'– האם מי שעשה עירוב תבשילין יכול לנהוג כרגיל ולבשל לשבת וכדו' עד סמוך לשקיעה?

ב'– כיצד ניתן להדליק נרות שבת, שהדלקתן נעשית כמובן ביום טוב, הרי אין בזה צורך יום טוב כלל?

מקורות לעיון: מסכת ביצה דף טו ע"ב. רמב"ם הל' יום טוב פרק ו' הלכה א'. טור ובית יוסף אורח חיים סי' תקכז. שו"ע שם סעיף א', משנ"ב וביאור הלכה.

התגובות מטה

יש לך עוד שאלות בהלכה?

לימודי דעת בית המדרש עד הבית נותן לך תשובות לכל השאלות בנושאים הלכתיים

 

אם אתה רוצה ללמוד למודי רבנות-

כאן תוכל לראות את כל הפרטים על למודי סמיכה לרבנות

 

תקשיב רגע כאן לאחרים שעשו את זה, תנצל את ההזדמנות ותתחיל ללמוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן