האם צריך לברך על הענבים האלה ברכת שהחיינו?
בעקבות החוק החדש לסימון ארץ המוצא של פירות וירקות נשאלתי שאלה מעניינת והרי היא לפניכם:
אתמול הייתי בקניות באושר עד ובפירות היו ענבים יבוא מדרום אפריקה להזכירכם בדרו"א קיץ וזה יבול של הקיץ הזה.
שאלתי:
האם צריך לברך על הענבים האלה ברכת שהחיינו.
לעיון במבחני חושן משפט קודמים לחץ כאן
כאן תוכל לקרוא ולשאול בענייני רבנות
2 תגובות
הרמ"א בסימן רכ"ה פוסק את נטיית הבית יוסף שפרי שמתחדש פעמיים בשנה מברכים עליו שהחיינו. ואם כן אם הפרי התחדש בדרום אפריקה כעת, ולא היה מקודם כל השנה, הרי לא גרע מחידוש פעמיים בשנה. ולכן מברכים שהחיינו גם על החידוש בדרום אפריקה וגם על החידוש בארץ ישראל. כך נוטה.
תשובת הרב אורי גרילוס
ברמ"א סימן רכ"ה ס"ו פסק פרי המתחדש שתי פעמים בשנה מברכין עליו שהחיינו ומקורו בבית יוסף.
תשובות והנהגות כרך ב סימן קנא
שאלה: נוסע מכאן לארץ ישראל ולהיפך אם לברך שהחיינו על פרי חדש
השאלה שכאן ביוהנסבורג קיץ בזמן שבא"י חורף, ובזמן שבא"י קיץ כאן חורף, וא"כ כשאכל מפירות העונה של הקיץ כאן בטבת ובירך שהחיינו, שואל אם כשבא לא"י בתמוז
וכאן בא"י הם חדשים אם צריך לברך עליהם שהחיינו דכיון שכבר נהנה ממנו תוך שנה כפירות עונת הקיץ אולי אין שמחתו שלימה כ"כ לברך.
ועיין בדברינו בח"א (ר"א) אולי אין לברך בכלל היום שהחיינו שמייבאים פירות ומצויים כל השנה, רק היות ואינם מצויים כ"כ וביוקר ולכן צידדנו יותר כהמנהג לברך,
אבל כשנהנה ממש שהיה בארץ ישראל ראוי להסתפק אם לברך.
ולע"ד נראה שלא מצינו הגבלה להעונה, ואם העונה נמשך קרוב לשנה ונפסק ועכשיו באו מחדש מברכים.
וכן דמבואר בשו"ע ברמ"א [רכ"ו ס"ו ומקורו מהב"י] דפרי שמתחדש ב"פ בשנה מברכין עליו שהחיינו ורק באין זמן קבוע לגידולו אין מברכין עליו שהחיינו,
ומתבאר שבכל שזמן קבוע לגידולו [וזמן היינו בהפסק חודש לפחות] מברכין עליו שהחיינו, וע"כ נראה שאם לא נהנה שלשים יום ועכשיו יגיע לו מהחדש ראוי לברך,
ואם כן גם בנידון זה אף שבירך כיון שהפסיק שלשים יום ויותר ומעכשיו גר כאן ויהנה מהחדש יכול לברך שהחיינו ששמח בו שמאז העונה הגיע במקומו והם מצויין.
ומאידך גיסא יוצא מדברינו חומרא, שמייבאים כאן לעתים פירות ממדינות רחוקות ולא יהא מצוי כאן תמיד מאז והלאה, ונהגו לברך שהחיינו על הנאת הפרי ואני נבוך בזה,
שבעצם מדינא דגמרא ראוי לברך כבר על הראייה והיינו ששמח שמאז הפירות יהיו מצויים שכך הגיע מהחדש, ויסוד הברכה על המין שמצוי מעכשיו ולכן בעצם עיקר הברכה כבר על הראיה,
רק לדידן נוהגין לברך באכילה שהנאה יותר, אבל בהזדמן פעם ולא יהיו מצויים תמיד שהגיע מייבוא אני נבוך אם תיקנו גם בזה שהחיינו שאין ההנאה נמשכת כמו בבגד חדש או בית חדש וכדומה,
וצ"ב בזה. ומיהו נהגו לברך דסו"ס נהנה מהפרי, אמנם בנידון דידן דמצוי שמבקרים בארץ נראה לקיים המנהג שלא נמנעים לברך כאן שהחיינו שמצויים מעכשיו כאן בשוק ושמח בכך, רק אם נהנה תוך שלשים יום נראה לא לברך וכנלע"ד.
ועל פי זה פסק הגאון ר"מ שטרנבוך שליט"א שיש לברך אא"כ לא עברו שלושים יום מאז שאכל את הפרי הקודם.