תפריט
תפריט
לימודי דעת בית המדרש עד הבית נותן לך תשובות לכל השאלות בנושאים הלכתיים
אם אתה רוצה ללמוד למודי רבנות-
כאן תוכל לראות את כל הפרטים על למודי סמיכה לרבנות
תקשיב רגע כאן לאחרים שעשו את זה, תנצל את ההזדמנות ותתחיל ללמוד
כבר הגעת עד כאן
לא תכתוב לנו כמה מילים?
בסיום השארת הפרטים בהצלחה – נציע לך מתנה.
6 תגובות
הרמב"ם כותב במשנה תורה, הלכות מלכים.
מותר לחזור לארץ מצרים לסחורה ולפרקמטיה(משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה, הלכה ט)
אסור לצאת מארץ ישראל לעולם אלא ללמוד תורה, או לישא אישה או להציל מיד גויים ויחזור לארץ וכן יוצא הוא לסחורה.
אין הרמב"ם מציין טיול אולם משמו של הרב צבי כהן זצ"ל אוכל לומר שהוא אמר לי אישית שמותר לצאת מארץ ישראל לטיול אם מטרתו של האדם לראות "מה רבו מעשיך ה'" ולשבח על נפלאות הבריאה.
בכבוד התורה, משה רבפוגל
לא
בכמה מקומות בש"ס (גיטין ע"ו ע"ב, קידושין ל"ו ע"ב, כתובות קי"א ע"א, מועד קטן י"ד ע"א) מבואר שאסור לצאת מארץ ישראל לחו"ל וכן פסק הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ה ה"ט).
יש נידון בפוסקים האם מדובר באיסור דאורייתא או איסור דרבנן ומדברי האגרות משה (אה"ע ח"א, סימן קב) משמע שהוא תופס שמדובר באיסור דרבנן.
אכן יש דעות שהאיסור הוא דוקא ביציאה דרך קבע כמו שמשמע מדברי הרמב"ם (שם) "אסור לצאת מא"י לחו"ל לעולם" והפוסקים סומכים ע"ז במקום צורך:
כך התיר בשדי הארץ (אה"ע יא) לצאת לחו"ל להתפלל בקברי צדיקים ושבט הלוי (ח"ה, סימן קעג) כותב שמותר לצאת לטיול זמני לראות פלאי הבריאה או בשביל בריאות הנפש והגוף.
סיכום: אסור לצאת מארץ ישראל לחו״ל בלי סיבה. כשמדובר בטיול זמני עם תכלית וסיבה מוצדקת הפוסקים נוטים להקל.
לשאלת רבים האם מותר לצאת מארץ ישראל לחו"ל למטרת טיול,
האם יש איסור מן הדין או מידת חסידות?
שאלה זו הינה שאלה הלכתית הכוללת בתוכה סוגיות בש"ס ובפוסקים
ובודאי שכדאי לכל יהודי ירא שמיים לדעת כיצד נכון ואיך לנהוג בדין זה.
נאמר בפרשת בספרי [פרשת ראה יב כט] על הפסוק "וירשת אותם וישבת בארצם",
"מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים [שם מקום בחו"ל]
אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה, והגיעו לצידון וזכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם,
וקראו המקרא הזה, וירשת אותם וישבת בארצם, אמרו שקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצוות
שבתורה,
חזרו ובאו להם למקומם";. וכן מבואר בכמה מקומות בתלמוד [במסכת כתובות קי. וקי"א
ובמועד קטן יד.] לאסור יציאה מארץ ישראל לחו"ל. וכן מבואר בדברי הזהר הקדוש [פרשת וירא
דף קח: ובפרשת נח דף סא עי"ש].
וכן פסק הרמב"ם [פרק ה' מהלכות מלכים הלכה ט] בזו הלשון: "אסור מארץ ישראל לחוץ לארץ
לעולם, אלא ללמוד תורה ולישא אישה או להציל מן הגוים, ולחזור לארץ, וכן יוצא לסחורה וכו;. הרי
שפסק שמותר לצאת בשביל שלשה דברים אלו ותו לא, ואף לצורך פרנסה כמה התחבטו הפוסקים
שאף שהותר מכל מקום דוקא לצורך ולא להרווחה,
אכן הכרעת פוסקי זמננו להקל בכל אופן לצאת לחו"ל לצורך פרנסה.
אולם לצורך טיול או לראות פני חברו [היינו ביקור קרובים] נחלקו הפוסקים והובאו דבריהם בבית יוסף סימן רמח
שלדעת רוב רבותינו הראשונים והשולחן ערוך לא הותר לצאת לראות פני חברו או טיול בשום אופן,
ולדעת רבנו תם הותר לצאת לצורך ראיית חברו אך לא לצורך טיול,
והרמ"א כתב להקל אף בטיול.
וכעת לצערנו הרב דבר זה הפך להיתר לכל, ורבים וטובים יוצאים לחו"ל ואין פוצה פה ומצפצף,
וחבל על כל המעלות הנפלאות שמפסידים בעת יציאתם מארץ הקודש כמבואר בזוהר הקדוש ובשאר
ספרים, ועוד שכל ההיתר לצאת הינו בדוחק גדול ולדעת הרמ"א בלבד,
אולם לגבי יציאה לפקוד את קברי הצדיקים מבואר בפוסקים להקל, שנחשב הדבר לדבר מצוה.
מותר
ברור שאם היציאה לזמן קצר, כגון שהיא למשך זמן של פחות מחודש, והיוצא קונה לעצמו 'כרטיס-חזור', הרי שיציאה זו שונה בתכלית מהיציאה שעליה דובר בתלמוד וברמב"ם. באותם הימים היוצא לחוץ לארץ היה יוצא לזמן ארוך, שכן הדרך עצמה ארכה חודשים, וממילא מי שכבר יצא לחוץ לארץ היה יוצא לשהייה ממושכת, ואף היה חשש מסוים שמא בסוף לא יחזור לארץ.
וכן הסיבות שלמענן התירו חכמים לצאת מהארץ, דורשות יציאה לזמן ממושך של שנה ואף יותר. שכן היוצא לשאת אשה היה צריך למצוא כלה, להתקשר עמה ולהתחתן. וכן היוצא ללמוד תורה, היה צריך לשבת לפני רבו חודשים רבים, ובדרך כלל כמה שנים.
ואפשר לומר לפי זה, שכל הדיון בתלמוד היה על יציאה ממושכת, שבה האדם קבע את מקומו לזמן משמעותי בחוץ לארץ. ואף היה חשש שמא ישתקע שם ולא יחזור לארץ. אבל על יציאה לזמן קצר ביותר לא דיברו ואין בה איסור. כי אין חובה להיות בכל רגע ורגע בארץ ישראל. ולכן יציאה לטיול קצר של פחות מחודש, כאשר קונים מראש את כרטיס החזרה – אינה אסורה.
אם אדמורים עושים את זה כל שנה אז אני מניח שזה מותר ומקובל.