האם אני חייב לעשות מעקה לברכה שלי?

האם אני חייב לעשות מעקה לברכה שלי?

השבוע הגיע אלינו שאלה מעניינת הקשורה לפרשה

שלום לכבוד הרב, בפרשה שקראנו השבוע כתוב

שיש מצוה לעשות מעקה לגג,

העירו לי שגם בבריכה שלי אני חייב לעשות מעקה האם זה נכון,

עד כה לא ראיתי שעושים מעקה, מה הדין?

 

לעיון במבחני חושן משפט קודמים לחץ כאן

כאן תוכל לקרוא ולשאול בענייני רבנות

התגובות מטה

יש לך עוד שאלות בהלכה?

לימודי דעת בית המדרש עד הבית נותן לך תשובות לכל השאלות בנושאים הלכתיים

 

אם אתה רוצה ללמוד למודי רבנות-

כאן תוכל לראות את כל הפרטים על למודי סמיכה לרבנות

 

תקשיב רגע כאן לאחרים שעשו את זה, תנצל את ההזדמנות ותתחיל ללמוד

4 תגובות

  1. החיוב לעשות מעקה היא לאו דוקא לגג אלא לכל מקום שיז בו סכנה כגון בור שיש או אין בו מים ולהתקין מחיצה של 10 טפחים או כיסוי של בד יוטה וכדו׳ שכן גם תינוק שלו יכול ליפול לבריכה או זקן שאינו רואה היטב ואינו יודע שיש שם בריכה.הכלל שכל דבר שמהווה סכנה צריך לגדור ולמנוק נזק עתידי ואפילו סולם רעוע בביתו שמהווה סכנה או כל דבר שעלול להזיק כדי למנוע דמים בביתו וכל שאיני חושב שמא ינזקו אחרים וניזוקו מכין אותו מכת מרדות.(חושן משפט הלכות מעקה)

  2. בשו"ע סימן תכז' ס"ז "אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בו אדם ויסתכן, כגון שהיתה לו באר בחצרו, חייב לעשות לה חוליא גבוהה י' טפחים או כיסוי הראוי כדי שלא יפול שם אדם וימות. וכ"כ החיי אדם (כלל טו' סי' כד) ובבן איש חי כתב (ש"ב פנחס ס'ז) שלא יברך דאין לנו לחדש לשון ברכות ועושה כן כדי להשתמש מעליו. וכן פסק בהליכות עולם (ח"ז פינחס ש"ב סעיף ה')

  3. התשובה חייב לעשות מעקה בגלל שאי אפשר לדע מה המיומנות של האנשים שליד הבריכה

  4. שלום רבי אלי היקר, ראשית שאלתך הינה יפה מאד ומעשית בימינו מאד,
    שכן רבים בונים בונים בריכות בבתים פרטיים ולא יודעים את הדין, ולצערנו הרב כמה אסונות בכל שנה היו יכולים להימנע אם היו יודעים את הדין.
    כתב מרן בשולחן ערוך [חושן משפט סימן תכז סעיף ז] וז"ל:
    אחד גג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשול בה האדם וימות כגון שהיתה לו באר או בור בחצירו בין שיש בו מים בין שאין בו מים
    חייב לעשות חוליא גבוה עשרה טפחים או לעשות לה כיסוי כדי שלא יפול בה אדם וימות. עכ"ל.
    מבואר בדבריו באופן ברור שגם בבריכה צריך לעשות מעקה וכד' כדין באר, והטעם שמא יפלו לתוכו ויבואו לידי סכנה,
    אולם נראה למעשה שיש לחלק בין בור ובאר לבין בריכה,
    ולאמר שדין בריכה אינו דומה לגמרי לדין הבאר, שכן בבריכה הדרך לרדת לתוכה לשחות ולשחק בה
    וכל מי שיודע לשחות אין הבריכה מהווה עבורו מקום נזק גם אם יפול לתוכה ללא כוונה,
    מה שאין כן בבור המלא במי שתייה או סתם בור בחצירו, המהווה מקור נזק ויש חשש שמא יפלו בו וינזקו.
    ואם כן צריך לומר שבמקום שיש ילדים קטנים או מבוגרים שאינם יודעים לשחות, ממילא מצוי הנזק ויש חשש שיפלו לבריכה,
    אם כן חובה מן הדין לעשות מעקה, ויש בזה מצווה מן התורה, ואם לא עשה עובר על לא איסור נוסף מהתורה שנאמר "לא תשים דמים בביתך".
    אך במקום שאין ילדים, והנמצאים בבית יודעים לשחות ודרכם לרדת לשחות בבריכה אין צורך לעשות מעקה, אכן בזמן שבאים ילדים או מי שאינו יודע לשחות לביקור בביתו,
    חובה לשים אדם אחראי שישגיח לראות שלא נכנסים ואם אין אפשרות כגון שבאים לזמן ארוך או אין מי שישגיח תמיד חובה מן הדין לעשות מעקה בגובה 80 ס"מ לפחות שימנע כל כניסה לבריכה.
    וכמו כן בבריכה העשויה על גבי הקרקע [אינטקס וכיו"ב] יש לשים לב להוציא את הסולם לעלות אליה, ולהרחיק כל דבר שיכול להוות גורם סכנה מצוי.
    ולא לשכוח להתפלל תמיד שה' יתברך יצילנו מכל רע, ואחרי החופש להודות לו שכולם בריאים ושלמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן