אדם שבעבר גזל ולא יודע למי להחזיר, מה צריך לעשות?

6 תגובות

1. ייתן את אותו סכום לצדקה במקום שישתמשו בו צורכי רבים.
   לדוגמא: יתרום סידורים לביהכנ"ס איצקוביץ….

   הגב

2. בגמרא (ביצה כ"ט ע"א) מובא: "גזל ואינו יודע למי גזל – יעשה בהם צרכי רבים. מאי נינהו? – אמר רב חסדא: בורות שיחין ומערות". רש"י (ב"ק צד ע"ב) מבאר שמדובר בבורות שתיה, "דהוי דבר הצריך לכל, ויהנו מהן הנגזלים…". והוסיף הסמ"ג (לאוין קנב) שאף שאינה תשובה גמורה, כיוון שאינו משיב לבעלים, מכל מקום הוא עושה מה שאפשר לו לעשות. יש לציין שמדברי רבנו בחיי (ויקרא ה, כד) עולה שאף אם הנגזל לא ייהנה מהשבת הגזלה, עדיין אדם מוזהר שלא להשכין בביתו עוולה, וצריך להוציא את הגזלה מביתו.

   הרי"ף והרמב"ם לא הביאו הלכה זו במפורש, אך הרמב"ם (תשובה ד, ג) מונה זאת (שאינו יודע למי להשיב את הגזלה) כאחד מחמישה דברים שהעושה אותם "אי אפשר לו שישוב תשובה גמורה", ודייק הבארות מים (שם) שאף שהגמרא כתבה שיעשה צרכי רבים, מכל מקום זו אינה תשובה גמורה. הרא"ש (ב"ק ט,ב) הביאה, וסייג שמדובר רק בגזלה קיימת (לאור הגמרא בב"ק צה ע"א שתקנו "תקנת השבין" שאם באו לעשות תשובה לא לקבל מהם דמי הגזלה). השו"ע (חו"מ שסו, ב) פסק דין זה להלכה, והרחיב שבורות זהו רק דוגמא בעלמא לצרכי רבים, אך השמיטו את הסיוג שמדובר רק בגזלה שעדיין קיימת (ובמפרשים שם דנו בכך).

   א. תוקף התקנה:

   האחרונים נחלקו בתוקפה של תקנה זו:

   1. השיבת ציון (קיב, לרבי שמואל בן יחזקאל לנדא, בנו של הנודע ביהודה) כתב שהגוזל ולא יודע למי
   גזל – 'מדינא צריך לעשות צרכי רבים'. וכך משמע מדברי האגרות משה (חו"מ א,פח).
   2. הגרש"ז (מנחת שלמה תנינא קלה) סובר, שזו רק מידת חסידות, שרק מעט מהתשלום יגיע לנגזל.

   הציץ אליעזר (חלק ה – רמת רחל כז) כתב שרצוי שאדם לפני מותו יפריש מהונו לצרכי רבים, מכיוון שרבים נכשלים בעוון גזל, 'ואולי יש בידו איסור גזלה ממה שאינו יודע למי ישיב ויתכפר לו'.

   ב. הגדרת 'צרכי רבים':

   הטעם בעשיית צרכי רבים, הוא כפי שפסק הסמ"ע (שם ס"ק ה) שכך גם הנגזל ייהנה מהדברים שנעשים בדמי הגזלה. ובפוסקים מצאנו כמה השלכות לדבר זה:
   1. "צריך שיהיו צרכי רבים הללו במקום שהנגזל או יורשיו עלולים להיות נהנים מזה" (הראי"ה קוק
   שו"ת אורח משפט חו"מ סי' יח). אמנם ערוך השולחן (חו"מ שסו, ג) ציין שכשאדם עושה את הצעד
   מצדו, ומשיב את הגזלה על ידי שעושה צרכי רבים – "יסבב ה' שכל אחד מהנגזלים או מיורשיהם
   יהנה כפי ערך גזילתו ושימחלו לו והבא לטהר מסייעין אותו מן השמים".
   2. צריך שיהיה דבר מתקיים, שקרוב לוודאי שייהנה בהם הנגזל או צאצאיו ברבות הימים. ולכן הגמרא
   ציינה כדוגמא לצרכי רבים דווקא בורות מים, כיוון שזהו דבר מתקיים לאורך זמן (שו"ת ישמח לבב
   או"ח ג לרבי ישועה שמעון חיים, מגדולי פוסקי מרוקו בדור הקודם, וכך משמע משו"ת אבקת רוכל
   קפח).
   3. עקרונית יש לתת את הכסף דווקא לצרכי רבים ולא לצדקה, שכך גדל הסיכוי שהנגזל ייהנה ממנו.
   אבל יש אומרים שבמקרה שברור שהבעלים או יורשיהם אינם לפנינו, עדיף יותר לתת לצדקה מאשר
   לצרכי רבים.
   והטעם הוא, שגם במצווה שאדם עושה ללא ידיעה הוא מתברך (ע"פ ספרא,דבורא דחובה יב, נלמד
   משכחת עומר בשדה שנשאר לעני), כך שבנתינת הכסף לצדקה יגיע תועלת לנגזל. ומטעם זה פסק
   החלקת יעקב (חו"מ טז) לאדם שהפקידו אצלו סכום כסף גדול בזמן מלחמת העולם השנייה, ואחר
   המלחמה ניסה לאתר את המפקיד, אך לא מצא זכר למפקיד או ליורשיו, שייתן הכסף לצדקה, ובכך
   תגיע תועלת למפקיד, אף שהוא אינו יודע על צדקה זו. אמנם האגרות משה (חו"מ ח"א פח) כתב
   שבמקרה בו אין הגנב מכיר את בעל הגנבה, אין לתת את הכסף לצדקה, אלא רק לצרכי רבים, ולא
   חילק בדבר.
   4. יש להקפיד שהנתינה לצרכי רבים תעשה בסתר, שלא יחזיקו לו טובה ויכבדוהו על נתינתו, שבזה לא
   יצא ידי חובת השבת הגזלה (אגרות משה חו"מ א,פח).

   סיכום: בגמרא (ביצה כ"ט ע"א) מובא: "גזל ואינו יודע למי גזל – יעשה בהם צרכי רבים", וכדוגמא
   מציינת עשיית 'בורות שיחין ומערות', לצורך מי שתייה עבור הציבור (רש"י ב"ק צ"ד ע"ב).
   הרי"ף והרמב"ם לא הביאו במפורש הלכה זו, אך הרא"ש (ב"ק ט,ב) הביאה, וכך נפסק בשו"ע
   (חו"מ שס"ו,ב). אך האחרונים נחלקו בתוקף תקנה זו:
   I. השיבת ציון (קיב) ואגמ"ש (חו"מ א,פח) סברו שזו חובה גמורה.
   II. הגרש"ז (מנחת שלמה תנינא קלה) כתב שזו רק מידת חסידות.
   בגדרי התקנה: מרש"י (גמרא שם) והסמ"ע (שם ס"ק ה) עולה שהעיקרון בעשיית צרכי רבים הוא
   כדי שבסופו של דבר יגיע הנאה לנגזל. בפוסקים מצאנו השלכות לעיקרון זה:
   1. צרכי הרבים ייעשו במקום שמסתבר שהנגזל או יורשיו יהנו מזה (אורח משפט חו"מ סי' יח).
   2. יש לעשות דבר המתקיים לאורך זמן, כך שהסיכוי שהנגזל יהנה ממנו יגדל. (ישמח לבב או"ח ג).
   3. עדיף לתת הכסף לצרכי רבים מאשר לצדקה (חלקת יעקב חו"מ טז, אגרות משה חו"מ פח).
   4. הנתינה תהיה בסתר, כדי שלא יחזיקו לו טובה על נתינתו (אגרות משה שם).

   הגב

3. אין למי להחזיר
   לתרום למקומות ציבוריים שבהם יש סיכוי שהנגזל יהנה בצורה סבירה

   הגב

4. משיב הרב אלחרר
   ראשית יש לך לדעת שבעוון זה רבים וטובים נכשלים בו, בין בידיעה ובין שלא בידיעה,
   ועל כן חובה על כל אחד בימים אלו לעשות חשבון נפש, ולבדוק את כל מעשיו וחשבונותיו,
   שכן אמרו חז"ל, "רובם נכשלים בעוון גזל", וידוע "שסאה מלאה עוונות גזל מקטרג בראש",
   וכן פסק בשו"ע [חושן משפט סי’ שס] כל הגוזל חייב להחזיר את הגזלה עצמה, שנאמר והשיב את הגזלה,
   ואם אבדה או נשתנית, משלם דמיה וכו’, וכן יש לדעת שעבירות שבן אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו.
   אולם במקרה שאדם אינו יודע למי להחזיר, כגון שגזל רבים או שמחפש את הנגזל או יורשיו ואינו מוצאם,
   פסק בשולחן ערוך [חו"מ סימן שס] שיעשה בממון שגזל צרכי רבים,
   כגון בורות שחין ומערות, דהיינו יעשה בממון שגזל פעולות לתועלת הרבים,
   שאז גם הנגזל יהנה מן הדברים הנעשים מדמי הגזלה, ונקראת תקנה זו "תקנת השבים" .
   אולם יש לחלק בין אדם שעסק בגנבות וגזל רבים, שההתייחסות אליו הינה שונה,
   שאף אם בא להחזיר את הממונות שגזל, קבעו חז"ל שאם אין הגזלה קיימת אין לקבל ממנו, כדי שלא ימנע לעשות תשובה,
   ואם רצה לצאת ידי שמיים והחזיר אין מוחין ביד הנגזל מלקבלו,
   אך לגבי סתם אדם שגזל ולא עסק בזה בקביעות ואינו יודע מה לעשות בזה תיקנו רבותינו לעשות בזה צרכי רבים כנ"ל.
   וראיתי בספר ערוך השולחן שכתב שע"י שיעשה צרכי רבים יסבב ה’ שהנגזלים או יורשיהם ייהנו ממנו כפי ערך גזלתו וימחלו לו,
   והבא לטהר מסייעין לו מן השמיים.
   בספר אהבת חסד למרן החפץ חיים זיע"א כתב בשם השל"ה
   שכמו כן יכול לנדב לבית הכנסת או בית המדרש ספרים שילמדו בהם ויתפללו בהם הרבים,
   ואפשר שכל מהות התרומה בספרים ע"י שאותו שנגזל ממנו ייהנה באופן ישיר מאותם ספרים, ולא סתם תרומה.
   אולם ישנם מרבותינו שכתבו, שאף אם יעשה צרכי רבים לתועלת רוחנית לאותו נגזל כגון צדקה, יש בזה משום תיקון,
   וכן פסק למעשה הגר"פ שיינברג זצ"ל, ובשו"ת אגרות משה כתב ובלבד שע"י הצדקה לא יכבדו את אותו גזלן,
   שכן אין זו צדקה אלא השבת גזלה, ויש הנוהגים לעשות זיכוי רבים בכל מיני פעולות שיעורים דיסקים וכיו"ב,
   וכן תרומה למוסדות שרבים נהנים מהם כגון, יד שרה, הידברות גמ"ח וכיו"ב.
   ובוודאי שאין לו לאדם להתעלם מנדון זה, וכל שכן שקודם לעשיית כל מיני פעולות חייב להשתדל לחפש ולחקור האם הנגזל או יורשיו קיימים ולהחזיר להם,
   שכן זו היא מצות עשה מן התורה, ואם עשה כל שביכולתו ולא מצא הרי זה בגדר אנוס ויעשה כתקנת השבים,
   וצריך להתפלל שה’ יסייע בידו.
   כמו כן עליך לדעת, שיש מקרים בהם אף מי שגזל פטור מלהחזיר מן הדין,
   כגון מי שגזל בהיותו קטן קודם גיל מצוות, פטור מן הדין [אך יש המחייבים ממידת חסידות],
   וכן מי שגזל מן הגוי יש בזה כמה צדדים שאין חייב להשיב
   [ובוודאי שאיסור גזל וגנבה אסור לחלוטין אף מגוי, ופעמים שיש בו משום חילול ה’ וחמור יותר מגוזל מישראל], ועוד כמה מקרים.
   והיות ודיני גזל הינם רבים ומורכבים ואין כאן המקום להרחיב, כל מיש שיש לו שאלה חייב לפנות לרב מורה הוראה העוסק בדינים אלו [בדרך כלל דיין],
   להתייעץ כיצד עליו לנהוג, ואין ספק שבדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו,
   וכיום ברוך ה’ ניתן להתקשר לרבנים מורי הוראה בקלות ולעשות סדר, מתי חייבים להחזיר ומתי לו ולמי חייבים ולמי לא, ובפרט בימים אלו שכולנו עוסקים בתשובה, וכן כתב רבי ישראל מסלאנט זצ"ל, שעיקר העבודה בימים אלו היא עוון גזל, שהיא הקשה ביותר, ה’ יצילנו.

   הגב

5. אם הגזלן גזל מאדם. לכל הדיעות יכול הגזלן לתרום את הגזל לצדקה
   אבל מלכתחילה עליו לנסות לאתר את הנגזל ולהשיב את הגזלה למי שהכי קרוב לנגזל.
   אולם אם גזל מגוף ציבורי כגון בית כנסת אין בעיה חהשיב הגזלה לבית כנסת אחר.

   הגב

6. אם הגזלן גזל מאדם. לכל הדיעות יכול הגזלן לתרום את הגזל לצדקה
   אבל מלכתחילה עליו לנסות לאתר את הנגזל ולהשיב את הגזלה למי שהכי קרוב לנגזל.
   אולם אם גזל מגוף ציבורי כגון בית כנסת אין בעיה חהשיב הגזלה לבית כנסת אחר.
   ואם אין לו ממון להשיב הגזל ורוצה לתקן העוון אז יעשה חסד עם הציבור היינו יארגן תרומות לעניים. יסלול דרכים . יעשה כל שיכול לצרכי ציבור

   הגב