אדם שהיה אבל ושלח משלוח מנות אחד בלבד, והתברר שהשליח טעה והביא את המשלוח לאדם אחר שאינו מכיר את השולח,
האם השולח יצא ידי חובת משלוח מנות?
תפריט
תפריט
אדם שהיה אבל ושלח משלוח מנות אחד בלבד, והתברר שהשליח טעה והביא את המשלוח לאדם אחר שאינו מכיר את השולח,
האם השולח יצא ידי חובת משלוח מנות?
כבר הגעת עד כאן
לא תכתוב לנו כמה מילים?
בסיום השארת הפרטים בהצלחה – נציע לך מתנה.
8 תגובות
משיב הרב אורי גרילוס שליט"א
בטעם מצוות משלוח מנות
שני טעמים נאמרו בטעם המצוה של משלוח מנות איש לרעהו ונפק"מ רבות בניהם:
בתרומת הדשן (סי' קי"א) ביאר הטעם כדי שלא יהיו אנשים מישראל שלא יהיה להם סעודת פורים בהרווחה ובשפע
ויוכלו לשמוח כהוגן בטוב לב לכן תקנו לשלוח לכולם ואף לעשירים כדי שלא לבייש את מי שאין לו.
והמנות הלוי [למוהר"ש אלקבץ] כתב הטעם כדי להרבות אחווה ורעות
היפך דברי המן הצורר שאמר מפוזר ומפורד בין העמים שפירושו במקום שראוי להיות עם אחד הינם מפוזרים ומפורדים במחלוקת.
ועי' ברמ"א (סוסי' תרצ"ה) שפסק שאם המקבל מוחל יצא י"ח משמע כטעם מנות הלוי שהרי בזה שרצה לתת הרבה אחוה ורעות.
ועי' במשנ"ב שהביא שהפר"ח והחת"ס חולקים מטעם התרומת הדשן שבפועל לא ריבה את סעודת המקבל שהרי לא קיבל ממנו.
ונסכם בקצרה כמה נפק"מ במחלוקת זו:
א. לשלוח בעילום שם שמרבה הסעודה אבל לא אחוה ורעות.
ב. לשלוח ספרים כלים תכשיטים וכדו' שאינו מרבה הסעודה אבל מרבה אחוה ורעות.
ג. ליתן לעשיר מה שיש לו בלאו הכי שאינו מוסיף לו כלום משא"כ אחוה ורעות שייך גם בכה"ג.
ולפי זה בשאלה של האבל ששלח רק משלוח אחד דינו תלוי במחלוקת שמצד אחד לא הרבה אחווה ורעות שהרי המקבל אינו מכירו, ומצד שני הרבה את סעודתו של המקבל.
שלום לכבוד הרב ,
בדבר השאלה של כבוד הרב בדין משלוח מנות, נראה לפענ"ד שאולי יש לומר דתליא מילתא בטעם ושורש מצוות משלוח מנות:
· לשיטת בעל תרומת הדשן – שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא
· לשיטת בעל מנות הלוי – המשלוח נועד לחזק את האחדות בעם ישראל
לפיכך, לשיטת בעל מנות הלוי שתכלית המצווה חיזוק האחדות בישראל נראה לצדד שיצא יד"ח.
אולם לשיטת בעל תורה"ד, אולי יש לחקור הדין בקשר עם דין אחר, אי מצוות צריכות כוונה אם לאו:
· למאן דס"ל צריכות כוונה – מסתמא יש לומר שהשולח מכוון שיגיע המשלוח דווקא לאדם ספציפי כדי שיהיה לו די ומנות לקיים הסעודה (לשיטה זו אם לא כיוון לא יצא כלל יד"ח כידוע. ואולי יש לפלפל דלכאורה יש לומר שדי בכוונה לשלוח את המנות כדי לצאת יד"ח מבלי לכוון שיגיעו לאדם ספציפי כדי לצאת כל צורך הכוונה במצווה, אולם נראה לדחות בנידון של משלוח מנות מפני שלכל השיטות שורש המצווה תלוי דווקא במקבל, ולכן המכוון לקיים את המצווה מסתבר שצריך לכוון לקיים המצווה דווקא באדם ספציפי שיקבל את המנות). ולפ"ז, כיון שלא הגיע המשלוח למקבל שבו כיוון השולח לקיים את המצווה, הרי זה לא קיים המצווה.
· למאן דס"ל אין מצוות צריכות כוונה – נראה שיצא יד"ח מפני שסוף סוף התקיימה תכלית המצווה לדעת בעל התרוה"ד – שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא ע"כ נלפע"ד.
אשמח לשמוע דעת הרב השואל.
בברכת פורים שמח ושבת שלום.
לדעתי הוא יצא מיד את המצווה של משלוח מנות,
כי מדין חזקה שליח עושה שליחותו וע"כ חזקה שהוא יבצע את השליחות.
על כן מיד כשמוסר לשליח את המשלוח מנות שהוא קיים את המצווה
ועיין בשו"ת משפטים ישרים סימן ק"כ שדן אם אוכל השליח יוצא המצווה או לא
וברע"א כתב דודאי לא יצא כיון שזה גזל אולם זה דווקא שאכל אבל בנידן דידין שנתן למישהו קים המצווה בזה
נ.ב אשמח לקבל עוד תשובות
אם השולח מסכים עכשיו שהמשלוח מנות ישאר במתנה אצל מי שהגיע אליו, לכאורה וודאי יוצא יד"ח, כיון שסוף סוף שלח מנות לאחד מישראל, ומה בכך שלא חשב מתחילה על איש זה.
נראה דכיון שהשליח יהא חייב לשלם עבור משלוח המנות של המשלח כיוון שטעה בשליחותו,
שהאבל אינו יוצא במשלוח זה
ואכן האבל חייב במשלוח מנות ועי"ש מי שפוסק דאין לשלוח לו ויש מי שמתיר.
פורים שמח
השולח לא יצא לידי חובה של משלוח מנות. כיוון שטעם המצווה הוא להרבות שלום בין איש לרעהו וכאן מקבל המשלוח לא יודע מי שלח לו.
ולכן אין כאן שום קירבה
משלוח מנות בעילום שם לא יצא אבל מתנות לאביונים בעילום שם כן יוצא.
שלום וברכה , היות ועיקר הטעם הוא להרבות אהבה , אז לכן לא יצא ידי חובה כי זה לא מרבה אהבה
הדבר תלוי בטעמי האחרונים לטעם מצוות משלוח מנות.
אם משום להרבות חיבה או משום שיהיה אוכל מצוי לחברו.. א
פשר להגיד כיוון שהציוי הוא מדרבנן בדיעבד יצא