השאלה השבועית: מה דין ניפוח מיטת אויר והוצאת אויר ממנה
שואל הלומד יקי כ. במסגרת לימוד דיני בנין בכלים עלתה בחבורה השאלה הבאה:
מה דין של ניפוח מיטת אויר והוצאת אויר ממנה? האם שייך פה בנין או מכה בפטיש?
לכאורה אין פה מקום לגזרה שמא יתקע, מאחר שאין פה שום פעולת תקיעה ואף לא הידוק.
הדיון היה מצד שאולי יש פה עשיית כלי, השימוש של המיטה הוא אף בלי פירוקה ואפשר להשאירה מנופחת לתקופה ממושכת כדוגמת המיטה של טרסיים;
מצד שני, יש אפשרות נוספת של שחרור וניפוח יומי לפי הצורך של המשתמש, ובזה יש דמיון קצת לשינוי כיוון המאוורר.
2 תגובות
שלום וברכה.
בנידון ניפוח מיטת אויר נחלקו פוסקי זמנינו:
דעת מנחת יצחק לאסור מכמה טעמים: 1. הכנסת אויר דומה להכנסת מוכין לכר בפעם ראשונה שאסור משום עשיית כלי כנפסק בשו״ע סי׳ ש״מ סע׳ ח׳.
ואפילו אם פעם כבר ניפח את המיטה, בכל אופן כל אויר נחשב לדבר אחר ואינו דומה לכר שנפלו ממנו מוכין שמותר להחזיר.
2. משום טרחה וחשש שמא יקשור.
3. דומה לעריכת שעון שאסורה משום תיקון כלי.
אבל דעת הגרשז״א שאם כבר ניפח פעם אחת את המיטה, מותר לנופחה שוב בדומה למוכין שנפלו מהכר שמותר להחזירם.
לדעתו כל האויר זה דבר אחד. ואינו דומה לעריכת שעון כי מדובר בכלי שעשוי לפרקו תדיר ואין כאן תיקון. ואין חשש שמא יקשור כי במציאות לא קושרים שום דבר.
משיב הרב אלחרר שליט"א
שאלת חכם היא מחצית התשובה.
התשובה הפשוטה היא שניפוח המיטה דומה למילוי נוצות בכר שמוזכר בסימן ש"מ סעיף ח` לאיסור מדין מכה בפטיש.
אמנם הגרש"ז אויערבאך מדמה ניפוח של כדור וכדומה למילוי הכר, ולכן הניפוח בפעם הראשונה אסור,
ולאחר מכן יהיה מותר כדין החזרת נוצות לכר.
בכל זאת, אנו נלמד בהמשך את דברי הגרש"ז אויערבאך שמחלק ומבדיל בין כדור שמנפחים אותו וכך משתמשים בו בלי לרוקן את האוויר,
ולכן יש בניפוחו עשיית כלי, לבין ניפוח של גלגל ים וכדומה שהדרך לרוקנו מיד בגמר השימוש, ואין בניפוחו עשיית כלי.
את ההשלכות למיטה המתנפחת אשר שאלתם עליה נלמד בעזר ד` בהמשך.