מה הדין למי שהיה בא"י והתחיל לומר ותן טל ומטר בז' בחשון, ועתה נוסע לחו"ל כיצד ינהג לענין הזכרה זו האם כבני א"י או כבני חו"ל?

א. לענין שאלת ותן טל ומטר לברכה לבני א"י וחו"ל – המשנה ברורה (סימן קיז ס"ק ה) מביא מחלוקת הפוסקים כיצד ינהג בן א"י שיצא לחו"ל או להיפך:
י"א [הפר"ח הובא בפמ"ג] שאם דעתו לחזור בתוך שנה שואל כמקומו ואם דעתו אחר שנה שואל כמקום שהוא שם ואפילו יש לו אשה ובנים בביתו.
וי"א [הברכי יוסף בשם כמה אחרונים מהר"ז גוטה ומהר"י מולכו] שישאל כפי המקום שבו הוא נמצא.
המשנ"ב מביא מהבאר היטב שמשמע שהם סוברים כן רק באין דעתו לחזור ויש לעיין בתשובת דבר שמואל ובספר יד אהרן כי שם מקורם.
ובמשנ"ב מהדורת דרשו הביאו את דבריהם ונסכם בקצרה:
מכיון שהדבר תלוי במחלוקת הורו פוסקי זמנינו [ארחות רבנו בשם הגרי"י קנייבסקי והגרש"ז והגריש"א זצ"ל] שיאמר בשומע תפילה.
ואם שכח לא יחזור שמכיון שהדבר ספק יש להקל. אם התחיל לשאול בא"י ורק אח"כ נסע לחו"ל ישאל כבני א"י וי"א שישאל בשומע תפילה
[עי' שו"ת שבט הלוי ח"י סי' כ"ב) ועיי"ש בהערה 9 עוד אריכות דברים ואופנים שונים.
לענין השאלה מה דין החיילים הנמצאים בלבנון לענין ותן טל ומטר: יש הפוסקים שכל המקומות הקרובים לא"י שואלים כבני א"י שהרי גם במקומות אלו צריכים לגשמים באותו הזמן
ובפרט שבדרך כלל החיילים התחילו לומר בא"י ויוצאים וחוזרים לארץ ולכן יש לצרף גם את שיטתם כדי לומר כבני א"י. ואריכות הדברים בזה השיטות וההלכה יש לעיין בשו"ת יחוה דעת ח"ב סי' י"א.