החשמל קפץ בליל שבת, מה עושים?
הקטן בן השנתיים הדליק את המתג של הדוד לרתיחה, ולכן הגנרטור קפץ.
התוצאה: נהיה חושך, המקררים הפסיקו לפעול וגם המאווררים.
האם מותר לומר לגוי להזיז בארון חשמל את שעון השבת?
או אולי להסיט את הכפתור לחשמל רגיל?
אם כן – איך מותר לומר לו?
יש לציין שאין אצלנו תינוקות או זקנים שזקוקים למים חמים,
אבל בגלל החושך הקטנים מפחדים ומשתוללים.
כאן תוכל לקרוא ולשאול בענייני רבנות
4 תגובות
אם קפץ המשמל בבית מותר לומר לגוי שידליק את החשמל כמו שכתב הרמ״א סימן רע״ו ס״ב וזת״ד ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו. רצונו לומר שיש אומרים שמותר לומר לגוי לעשות מלאכה דאורייתא במקום מצוה ועל זה כתב הרמ״א שיש להחמיר במקום שאין צורך גדול ע״ש מוכח שבמקום שיש צורך גדול ואין ברירה אחרת מותר לומר לגוי לעשות אף מלאכה האסורה מהתורה ועל הצד הטוב שיאמר לגוי להדליק בשינוי כמו שכתב בספר חזון עובדיה (שבת ג) שמותר לומר לגוי לעשות מלאכה דאורייתא בשינוי במקום מצוה ואז הוי שבות דשבות במקום מצוה שמותר ואף שבנידון דידן לא מיירי במצוה אפשר דהוא הדין שמותר במקום צורך גדול כמו בנידון דידן
ויש עוד אפשרות לומר לגוי ברמז דרך סיפור דברים כגון שאומר הבית חשוך ואיני רואה כלום. והגוי מבין ומדליק
שלום וברכה לשואלים היקרים
ראשית יש בשאלה זו כמה נידונים המסתעפים בדיני שבת לכמה סוגיות נשתדל לתמצת את
עיקרי הדברים בס"ד.
הנידון הראשון הוא שקפץ החשמל בבית, מכח הדלקת הדוד חשמלי אשר הינו מוצר זולל חשמל
כאשר עצם ההדלקה שלו אינה גורמת נזק ישיר אלא מקפיצה את החשמל של הגנרטור, וכעת הבית
כבוי לגמרי ללא חשמל מקרר תאורה וכו"
שנית, יש לדון האם אמירה לגוי באופן כזה הינו איסור תורה או מדרבנן, ולפי זה האם מותר לקרוא
לגוי שיכבה את הדוד ויחזיר את החשמל או שינתק את הגנרטור ויחזיר את החשמל הרגיל שבבית.
והאם נחשב הדבר לצורך גדול ויש היתר בדבר.
[נראה שמשפחה זו הינה מחמירה שלא להשתמש בחשמל המיוצר בשבת בארץ ישראל, ולכן
משתמשים בגנרטור ליצור חשמל כשר].
בפועל מה שצריך לעשות זה לכבות את מתג הדוד הכבוי, ולהדליק מחדש את החשמל של הגנרטור
או של הבית הרגיל, ופעולה זו היא השאלה המרכזית.
אלא שיש לברר האם השימוש בגוי לצורך כיבוי והדלקה הינו מותר על ידי אמירה של ישראל, אכן יש
לציין שכל דין אמירה לגוי בשבת הינו מחלוקת הפוסקים מתי מותר לצוות עליו ומתי אסור, כמבואר
בסימן שז סעיף ה, ושם מבואר שכל שהאמירה היא במקום שהאיסור הינו מדרבנן יש להקל במקום
צורך גדול כגון חולה, הפסד מרובה מקום צער וכיו"ב, אולם אם האמירה הינה בדבר שאיסורו הינו מן
התורה יש לאסור, אלא שלדעת הרמ"א בשם בעל העיטור במקום צורך רבים יש להקל אף בדבר
שאיסורו מן התורה.
ומסקנת האחרונים כדברי השולחן ערוך שם להקל בדבר שהינו מדרבנן ע"י גוי, [היינו שבות דשבות
במקום מצוה וכו";], ולפי זה לכאורה היה נראה שמותר להביא גוי לצורך כיבוי הדוד המקצר, שזו היא
פעולה מדרבנן [כל כיבוי שלא על מנת לעשות פחמים נחשב כמלאכה שאין צריך לגופה שאיסורו
מדרבנן, ומותר כנ"ל ע";י גוי לצורך], אלא כשיבוא הגוי להדליק שנית את החשמל ולחברו בין לגנרטור
ובין לרשת החשמל הביתי כאן יש לדון מחדש האם מותר לצוות עליו שידליק שכן ע"י ההדלקה יהיו
כמה פעולות שהם איסור תורה וכמה מדרבנן, ובנוסף יש לציין שלפי שיטת החזון איש כל חיבור
למערכת סגירת מעגל חשמלי יש בזה משום איסור תורה וממילא אין היתר לצוות על הגוי להדליק
שכן יש בזה איסור תורה, אלא לצורך רבים כנ"ל.
אכן לפוסקים כשיטת החזון איש שכל פעולות החשמל הינן מדרבנן אין להתיר כלל אמירה לגוי
במקרה הנ"ל, אלא במקום צורך רבים או חשש פיקוח נפש [אפילו במקום חולי] כמבואר בסימן שכח
סעיף יז, אולם לשיטת רוב הפוסקים הסוברים שאין בחשמל משום איסור תורה, אלא במקום שיש גוף
חימום או חוטי להט וכיו"ב, אם כן כל שמדליק הגוי את התאורה בהנחה שמדובר בתאורת לד, או
מזגנים ומקרר, אין איסור ומותר לומר לגוי להדליק אבל אם יש פלטה חשמלית וכדו; שאיסורם הינו מן
התורה יש לאסור.
אמנם אם אומר לגוי להדליק את התאורה על אף שיש בבית גם פלטה יש אומרים שמותר שכן כוונת
הגוי לצורך התאורה ואין אומרים פסיק רישא בגוי, שכן כל כוונתו לצורך התאורה או המזגן ולא
לפלטה וכן הכרעת רוב הפוסקים.
למסקנה לנוהגים כשיטת החזון איש יש לאסור לבקש מהגוי שיכבה וידליק את החשמל, ולנוהגים
כשיטת רוב הפוסקים שחשמל הינו מדרבנן יש לבדוק מה אמור להדליק הגוי וכיצד ניתן לומר לו
בדרך ההיתר, בפרט שיש כאן ילדים קטנים וצער.
בברכת התורה ארז אלחרר לימודי דעת
לקראת סוף תשובתו של הרב אחרר, כתוב פעם אחת שהחזון איש אומר שסגירת מעגל חשמלי הוא איסור תורה ובקטע אחריו כתוב
"אכן לפוסקים כשיטת החזון איש שכל פעולות החשמל הינן מדרבנן" , האם החזון איש אומר שזה איסור תורה או מדרבנן?
שלום וברכה, לא מדויק דעת החזון איש שזה איסור תורה. ולדעת החולקים רבי שלמה זלמן אוירבעך הב עובדיה ועוד אסור מדרבנן.
כל טוב