השאלה אינה מפורטת דיה
אם גוף הכשרות הוא בחזקת כשרות רק לא מהודרת מספיק ואתנ מחמיר על עצמך הרי שמותר (ולכתחילה אפילו צריך משום בל תשחית) לתת את המוצר למי שאכן אינו מחמיר על עצמו . ראוי לציין לו שהינך מחמיר על עצמך ואינך אוכל מגוף כשרות זה בכדי שלא יהיה מכשול שהלה יאמר הנה רב פלוני נתן לי מוצר זה וכו'
ואפילו אם גוף הכשרות הוא אינו בחזקת כשרות . אלא המוצר עצמו הוא דבר שאין בו חששות כשרות מהותיות (כגון קופסאות שימורי גזר וכד')
אולם אם יש חשש כשרות מהותי וגוף הכשרות "מפוקפק" אסור לתת לאחר אפילו אם הוא אומר שהינו סומך על אותו גוף כשרות
ישנם כמה לומדים שכיוונו מדעתם להלכה ועתה נביא את מקורות הדין
תשובה: אם הנותן אינו אוכל את ההכשר מחמת חומרא וכדו' אך מודה שההכשר טוב
וודאי מותר לו לתת למי שסומך על הכשר זה.
אבל אם בעיני הנותן מדובר בכשרות שיש בה חשש ואסור לאכול מעיקר הדין ,
בזה נחלקו הפוסקים האם יש איסור לפני עוור לא תתן מכשול כשהנכשל כביכול סובר שמותר לאכול את ההכשר הזה
ויש לו על מי לסמוך[כמובן מדובר באדם שיודע להבחין מהו הכשר ולא סתם אדם שאינו מקפיד שבזה פשיטא שאין לתת לו]
י"א שאסור משום לפני עוור וי"א שמותר.
מקורות שער המלך הלכות אישות פ"ט הלכה ט"ז הביא דעת הרשב"א בתשובה [מובאת בבית יוסף יו"ד סימן א]
שדן בשוחט שטען שלא שחט ובאו עדים והכחישו אותו ופסק הרשב"א שמותר לכולם ואסור לשוחט.
והסתפק השער המלך האם מותר לשוחט למכור לאחרים מאחר ולדעתו מדובר בטריפה ונוטה בתחילה שאין בזה איסור
ואח"כ הביא מספר משאת משה שאסר משום לפני עיוור והביא שם נפק"מ למי שנוהג שלא להדליק מקטרת מנר של חלב [בציר"ה]
האם מותר לו להגיש את הנר להדליק למי שלא נזהר בכך.
מאידך עיין בשו"ת כתב סופר (או"ח סימן ס"ו ויו"ד סימן ע"ז) שדן בשאלה זו לענין עישון ביו"ט
האם מותר למי שאינו מעשן להגיש אש למי שמעשן ומסקנתו שאם מדובר בהלכה שרבים נוהגים להקל בה אין על האוסר לפני עוור.
3 תגובות
התשובה היא כן
השאלה אינה מפורטת דיה
אם גוף הכשרות הוא בחזקת כשרות רק לא מהודרת מספיק ואתנ מחמיר על עצמך הרי שמותר (ולכתחילה אפילו צריך משום בל תשחית) לתת את המוצר למי שאכן אינו מחמיר על עצמו . ראוי לציין לו שהינך מחמיר על עצמך ואינך אוכל מגוף כשרות זה בכדי שלא יהיה מכשול שהלה יאמר הנה רב פלוני נתן לי מוצר זה וכו'
ואפילו אם גוף הכשרות הוא אינו בחזקת כשרות . אלא המוצר עצמו הוא דבר שאין בו חששות כשרות מהותיות (כגון קופסאות שימורי גזר וכד')
אולם אם יש חשש כשרות מהותי וגוף הכשרות "מפוקפק" אסור לתת לאחר אפילו אם הוא אומר שהינו סומך על אותו גוף כשרות
ישנם כמה לומדים שכיוונו מדעתם להלכה ועתה נביא את מקורות הדין
תשובה: אם הנותן אינו אוכל את ההכשר מחמת חומרא וכדו' אך מודה שההכשר טוב
וודאי מותר לו לתת למי שסומך על הכשר זה.
אבל אם בעיני הנותן מדובר בכשרות שיש בה חשש ואסור לאכול מעיקר הדין ,
בזה נחלקו הפוסקים האם יש איסור לפני עוור לא תתן מכשול כשהנכשל כביכול סובר שמותר לאכול את ההכשר הזה
ויש לו על מי לסמוך[כמובן מדובר באדם שיודע להבחין מהו הכשר ולא סתם אדם שאינו מקפיד שבזה פשיטא שאין לתת לו]
י"א שאסור משום לפני עוור וי"א שמותר.
מקורות שער המלך הלכות אישות פ"ט הלכה ט"ז הביא דעת הרשב"א בתשובה [מובאת בבית יוסף יו"ד סימן א]
שדן בשוחט שטען שלא שחט ובאו עדים והכחישו אותו ופסק הרשב"א שמותר לכולם ואסור לשוחט.
והסתפק השער המלך האם מותר לשוחט למכור לאחרים מאחר ולדעתו מדובר בטריפה ונוטה בתחילה שאין בזה איסור
ואח"כ הביא מספר משאת משה שאסר משום לפני עיוור והביא שם נפק"מ למי שנוהג שלא להדליק מקטרת מנר של חלב [בציר"ה]
האם מותר לו להגיש את הנר להדליק למי שלא נזהר בכך.
מאידך עיין בשו"ת כתב סופר (או"ח סימן ס"ו ויו"ד סימן ע"ז) שדן בשאלה זו לענין עישון ביו"ט
האם מותר למי שאינו מעשן להגיש אש למי שמעשן ומסקנתו שאם מדובר בהלכה שרבים נוהגים להקל בה אין על האוסר לפני עוור.